שוק הפיננסים הישראלי עבר בשנים האחרונות שינוי מבני: המידע הפיננסי של הלקוח – יתרות בעו"ש, אשראי, חסכונות וניירות ערך – כבר אינו נחלתו הבלעדית של הבנק שבו מתנהל החשבון. מודל "הבנקאות הפתוחה" מאפשר לספקי צד ג' לקבל גישה למידע הזה, ואף ליזום פעולות תשלום בחשבון, בכפוף להסכמת הלקוח ולרישיון מתאים. עבור חברות פינטק, נותני אשראי, חברות ניהול תקציב וגופים טכנולוגיים – זו הזדמנות עסקית ממשית, אך גם כניסה לשדה רגולטורי צפוף.

מה כוללת "בנקאות פתוחה" מבחינה משפטית 

המסגרת הנורמטיבית בישראל נשענת בעיקר על חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום ועל חוק שירות מידע פיננסי, לצד הוראת ניהול בנקאי תקין 368 של המפקח על הבנקים. 

הדין מבחין בין שני שירותים:         

* שירות מידע פיננסי – גישה למידע על פעילות בנקאית, אשראי, חסכונות וניירות ערך של הלקוח, לצורך הצגה, ניתוח או השוואה.        

*שירות ייזום בסיסי – ייזום הוראת תשלום או הרשאה לחיוב חשבון לבקשת הלקוח, כאשר היוזם אינו מנהל החשבון עצמו. 

למי נדרש רישיון ולמי די באישור 

הכלל הוא שאדם לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי אלא אם כן בידו רישיון מאת רשות ניירות ערך. לצד זאת, גופים פיננסיים שכבר נמצאים תחת פיקוח – תאגידים בנקאיים, בעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר, בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי – אינם נדרשים לרישיון חדש, אלא לאישור מאת המאסדר שלהם. 

ההבחנה הזו קריטית: היא קובעת מול איזו רשות מתנהל ההליך, מהו לוח הזמנים הצפוי ואילו מסמכים יידרשו. למה כדאי להיערך מוקדם הליך הרישוי אינו טכני בלבד. הוא בוחן את מבנה ההחזקות בחברה, את איתנותה הפיננסית, את מערכות אבטחת המידע שלה ואת מהימנות בעלי השליטה ונושאי המשרה. חברות שמגישות בקשה בלי היערכות מוקדמת מוצאות את עצמן בסבב השלמות ארוך – ולעיתים בסירוב שקשה לתקן בדיעבד. 

משרדנו מלווה חברות פינטק וגופים פיננסיים לאורך כל הליך הרישוי – מבדיקת היתכנות ראשונית, דרך בניית תיק הבקשה ועד ייצוג מול הרגולטור. לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית, פנו אלינו.