בקשתם הלוואה וקיבלתם סירוב, או ריבית גבוהה בהרבה ממה שציפיתם? ברוב המקרים ההסבר נמצא במקום אחד: דירוג האשראי שלכם. חוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016, יצר בישראל מאגר מרכזי המנוהל בידי בנק ישראל, שממנו מקבלות לשכות אשראי מורשות נתונים ובונות עליהם דירוג אישי. 

החוק מגדיר דירוג אשראי כהערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב. במילים אחרות, זהו ציון שמנבא את הסיכוי שתחזירו את הכסף, והוא מלווה אתכם בכל פנייה לבנק, לחברת אשראי או לגוף מימון חוץ-בנקאי.

החדשות הטובות: הדירוג אינו "קופסה שחורה". החוק והתקנות מגדירים במדויק אילו נתונים נכנסים למאגר ואילו אסור לקחת בחשבון. ברגע שמבינים את הכללים, אפשר גם לפעול ולשנות דירוג שלילי.

הנתונים השליליים: מה בדיוק נרשם עליכם

תקנות נתוני אשראי מונות נתונים המעידים באופן מובהק על אי-עמידה בפירעון תשלומים. אלה הם הרישומים הפוגעים בדירוג האשראי בעוצמה הגדולה ביותר:

הליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל – הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, מתן צו כינוס או הכרזה על פשיטת רגל.

תיקי הוצאה לפועל – תיק שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 ש"ח, או שני תיקים ומעלה בסכום מצטבר העולה על 4,000 ש"ח.

חובות בנקאיים ומשפטיים – חוב מעל 10,000 ש"ח אצל תאגיד בנקאי או מקור מוסמך, שנפתחו בשלו הליכים משפטיים.

שיקים ללא כיסוי – התראות בגין סירוב שיקים לפי חוק שיקים ללא כיסוי, לרבות מעמד של לקוח מוגבל או מוגבל חמור.

לא כל תיק הוצאה לפועל פוגע בדירוג האשראי

על פי חוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016 ותקנותיו, לא כל תיק הוצאה לפועל נרשם אוטומטית במאגר כנתון שלילי. קיימים רפי מינימום ברורים להכללת המידע במאגר ולהצגתו כחיווי אשראי שלילי: עבור תיק יחיד, סכום החוב בפתיחתו חייב לעלות על 5,000 ש"ח (מעודכן ל-5,650 ש"ח בשנת 2024), ועבור שני תיקים או יותר, הסכום המצטבר חייב לעלות על 4,000 ש"ח (מעודכן ל-4,520 ש"ח בשנת 2024).

להלן פירוט התנאים להכללת תיקי הוצאה לפועל במאגר נתוני האשראי:

רף הסכום המינימלי להכללה במאגר

התקנות קובעות כי נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים (נתונים שליליים) יכללו מידע מההוצאה לפועל רק בהתקיים התנאים הבאים:

תיק בודד: קיומו של תיק הוצאה לפועל שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 ₪. 

ריבוי תיקים: קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר בסכום מצטבר העולה על 4,000 ₪. 

עדכון סכומים: סכומים אלו מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2024, הרף לתיק יחיד הוא 5,650 ש"ח והרף המצטבר לשני תיקים הוא 4,520 ש"ח תקנות נתוני אשראי (3)(2).

הגדרת "סכום החוב בפתיחתו"

הסכום הקובע לצורך עמידה ברף אינו רק קרן החוב, אלא כולל מרכיבים נוספים שנצברו עד מועד פתיחת התיק:

קרן החוב, הריבית וההצמדה.

שכר טרחת עורך דין (שכר טרחה א').

הוצאות ואגרת הוצאה לפועל תקנות נתוני אשראי (1).

תנאי זמן להעברת המידע (תקופת המתנה)

גם אם החוב עולה על הרף הכספי, המידע לא מועבר למאגר באופן מיידי עם פתיחת התיק. העברת המידע מותנית בכך ש:

עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב.

במהלך תקופה זו לא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק (למעט עיכוב בשל צירוף לתיק איחוד) תקנות נתוני אשראי תוספת ראשונה, פרט 2.

השפעה על דירוג וחיווי אשראי

תיק הוצאה לפועל העומד ברף הזה נחשב ל"נסיבה המעידה באופן מובהק על אי-עמידה בפירעון תשלומים" השלכותיו כוללות:

חיווי אשראי שלילי: לשכת האשראי תמסור לנותן האשראי חיווי המצביע על סיכון גבוה חוק נתוני אשראי 

חסימת האפשרות לאי-הכללת נתונים: לקוח שקיים לגביו נתון כזה לא יוכל לבקש שנתוניו לא ייכללו במאגר למשך שלוש שנים ממועד העברת הנתון חוק נתוני אשראי.

לא רק חובות: גם ההתנהלות היומיומית נספרת

מעבר לנתונים השליליים, הדירוג נבנה במודל סטטיסטי. היסטוריית האשראי היא הרכיב המרכזי ביותר בדירוג. איחורי תשלום והליכי גבייה הם הגורם המשפיע ביותר על הורדתו.

מיד אחריה נמצא ניצול מסגרת האשראי. גם מי שמשלם הכול בזמן, אך מנצל דרך קבע את מלוא המסגרת שלו, נתפס כלקוח מסוכן יותר. 

רכיב נוסף, מהדירוג, הוא ההתנהגות העדכנית של הצרכן: ריבוי בקשות אשראי חדשות בפרק זמן קצר עלול כשלעצמו להוריד את הדירוג. זו נקודה קריטית "סבב בדיקות" אצל חמישה גופי מימון בתוך שבועיים עלול לפגוע בכם דווקא בשלב שבו אתם מנסים לשפר את מצבכם.

מה החוק אוסר לקחת בחשבון

כאן נמצאת אחת ההגנות החשובות בחוק, ורבים אינם מכירים אותה. סעיף 51 לחוק נתוני אשראי אוסר על לשכת אשראי להביא בחשבון לצורך הדירוג או המודל הסטטיסטי נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של הלקוח. דירוג שנקבע תוך שקילת נתונים כאלה אינו רק "לא הוגן" הוא נוגד את החוק.

הגנה נוספת קבועה בסעיף 110: חל איסור לבקש נתוני אשראי או דירוג אשראי של אדם לצורך העסקתו, למעט נתונים המפורסמים על פי דין. מעסיק שמתנה קבלה לעבודה בהצגת דוח אשראי חורג מגבולות החוק.

מה עושים מכאן

הצעד הראשון הוא לדעת מה כתוב עליכם. כלקוחות אתם זכאים לקבל דוח אשראי ודוח ריכוז נתונים, וכן לקבל מלשכת אשראי מורשית את הדירוג שלכם, הודעה על שינוי בדירוג וייעוץ בדבר התנהלותכם הכלכלית. ברגע שהתמונה גלויה, אפשר לזהות מה בדיוק גורר את הדירוג מטה ולפעול נקודתית על מנת לשפר את הניקוד.

הצעד השני הוא לבחון אם הנתון הפוגע בכלל נכון. חוב שסולק ועדיין מופיע, תיק שאינו שייך לכם, או רישום שאינו משקף סיום הליך כל אלה ניתנים לתיקון, ולעיתים די בכך כדי לשנות את התמונה. על מנגנון התיקון והזכויות שלכם מול בנק ישראל נרחיב במאמר נפרד.

והצעד השלישי, החשוב מכולם: אל תאמינו למי שמבטיח למחוק לכם את הדירוג. אין בישראל גורם – לא חברה פרטית, לא "יועץ דירוג" ולא עורך דין – שיכול למחוק נתון נכון ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל או להעלות לכם דירוג בתמורה לכסף. החוק מאפשר למחוק, להשלים או לתקן רק מידע שאינו נכון, שלם או מדויק, וגם זאת רק בפנייה לבנק ישראל. חוב אמיתי שנרשם כדין יישאר במאגר עד שיוסדר או עד שתחלוף התקופה שקבע החוק. שירות של "תיקון, שיפור או מחיקה של נתוני אשראי או שיפור דירוג אשראי" באמצעות "מחיקת דירוג" תמורת תשלום גורמת לנזק לשנים רבות.

וכאן הנקודה שהכי חשוב להבין: כשמוחקים את ההיסטוריה של הדירוג, התוצאה הפוכה מהמצופה. היסטוריית אשראי אינה רק רשימת כשלונות – היא גם ההוכחה שאתם משלמים בזמן. 

כשהיא נעלמת, נעלם איתה גם הצד החיובי, ונותרתם לקוחות בלי עבר. נותן אשראי שאין לפניו נתונים אינו מניח שאתם לקוחות טובים הוא מתמחר אתכם כסיכון לא ידוע, והתוצאה היא סירוב, מסגרת נמוכה או ריבית גבוהה יותר. הכלל פשוט: לא מוחקים את העבר מתקנים את מה ששגוי בו, משלימים את מה שחסר בו, ומסדירים את מה שנכון בו.

דירוג אשראי נמוך אינו גזירה. הוא תוצאה של נתונים ולנתונים יש כללים. אם קיבלתם סירוב אשראי, גיליתם רישום שאינכם מזהים, או שאתם חושדים שהדירוג שלכם נשען על מידע שגוי או על שיקול אסור כדאי לבחון את המצב לפני שהוא מתקבע. 

משרדנו מלווה לקוחות בבירור מול לשכות האשראי ובנק ישראל, בהליכי תיקון מידע ובמיצוי זכויות לפי חוק נתוני אשראי. צרו קשר לבדיקה ראשונית של תיק האשראי שלכם.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בחינה פרטנית של הנסיבות.